#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. 1 מדוע בני ישראל בכניסתם לארץ לא אכלו מעבור הארץ עד ט&quot;ז בניסן?	"למ&quot;ד חדש נוהג קודם ירושה וישיבה ניחא שהמתינו עד שיקרב העומר.<p dir=""rtl"">למ&quot;ד אינו נהוג, מעיקר הדין היו מותרים באכילה, אלא שהמן עדין נשאר להם בכלים דכתיב ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען, הא כיצד? פסק לירד בשעת מיתתו של משה בז' באדר ואכלו עד ט&quot;ז בניסן. [מאי דכתיב אכלו את המן ארבעים שנה אף שהיה חסר ל' יום בתחילה עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בו טעם מן].</p>"	קידושין לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. 2 מתי משה רבינו נולד ומת ומנין?	"נולד ומת בז' באדר.<p dir=""rtl"">מת - כתיב שבכו על מיתתו בערבות מואב ל' יום ואח&quot;כ ה' אמר ליהושע לעבור את הירדן אחר ג' ימים, ועלו מהירדן בי' בניסן חשוב למפרע ל&quot;ג יום הרי שמת בז' באדר.</p><p dir=""rtl"">נולד - מדמת בז' באדר נולד נמי אז דכתיב &quot;ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום&quot; היום מלאו שנותי, שהקב&quot;ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש שנאמר את מספר ימיך אמלא.</p>"	קידושין לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 1 'רבי אלעזר ברבי שמעון אומר כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ לאחר כניסתן לארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן השמטת כספים ושילוח עבדים' מנין? פשיטא הרי הם חובת הגוף?	"שמטת כספים - ס&quot;ד כדרבי דאמר וזה דבר השמיטה שמוט, בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ה&quot;נ במקום שאתה ממשט קרקע אתה משמט כספים ולא בחו&quot;ל, קמ&quot;ל דכתיב &quot;כי קרא שמיטה לה'&quot; בכל מקום.<p dir=""rtl"">שילוח עבדים - ס&quot;ד הואיל וכתיב &quot;וקראתם דרור בארץ&quot; בארץ אין בחוצה לארץ לא תלמוד לומר יובל היא מכל מקום, ובארץ בא ללמדנו שרק כשהיובל נוהג בארץ נוהג נמי בחו&quot;ל. </p>"	קידושין לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 2 אליבא דתנא דמתניתין בערלה, ספק ערלה וכלאים האם מותרים בחו&quot;ל ובסוריא ומדוע?	"בסוריא - מותר רק ספק רגיל <p dir=""rtl"">בחו&quot;ל - לשמואל שמפרש 'הערלה הלכה' הלכות מדינה - ערלה וכלאים דינם שווה או בשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט או לקולא יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד, מר בריה דרבנא מתני ליה לקולא בשניהם יורד ולוקט.</p><p dir=""rtl"">לר' יוחנן שסובר הלכה למשה מסיני - המשנה כלפנינו, ערלה יורד ולוקח שכך נאמרה הלכה שאין איסור אלא בודאי, וכלאים שהם דרבנן יורד ולוקט.</p>"	קידושין לח:		
